פלטפורמה דיגיטלית: כל המידע

עסקים הם בין הגורמים הראשונים והבולטים ביותר אשר מזדרזים לעשות שימוש בטכנולוגיות חדישות. עם השנים, הטכנולוגיה הפכה ל"דיגיטלית" והיקף התשתיות האלה הפך לפלטפורמה רחבה, סטנדרטית ואפילו חיונית. אי אפשר היום לוותר על פלטפורמה דיגיטלית כזו או אחרת בעסקים, מאחר שהיא המינימום הנדרש. באילו פלטפורמות מדובר באופן ספציפי? ומה התהליך שהן עברו? הינה כל מה שיש לדעת.

מהטכני לעסקי – הפלטפורמות בעולם העסקים

לפני שנסביר ונרחיב לגבי "פלטפורמה דיגיטלית", כמה מילים על האופן שבו הגענו למצב הנוכחי. בתחילת הדרך, טכנולוגיות חדשות פתרו אתגרים טכניים כאלה ואחרים. אך די מהר, עסקים הבינו שפתרונות כאלה מספקים גם יתרון תחרותי. למשל הטלפון שאפשר להעביר במהירות מידע חיוני על פני ערים, מדינות ויבשות. עסקים אחרים למדו זאת גם הם ומה שהיה קודם חידוש, הפך בהמשך לסטנדרט בכל העסקים. בהדרגה הציוד בכל נישה התרחב והפך לפלטפורמה משוכללת. אם נמשיך את דוגמת הטלפון, הרי שיש היום בעסקים מתקדמים מערך תקשורת קולית מרשים, כולל מרכזיות IP וטלפונים סלולאריים. המחשוב על הפלטפורמות השונות שכלולות בו, הפך להיות בהדרגה אלמנט בעל חשיבות עסקית גדולה יותר ויותר. פשוט מעצם היותו מרכיב שימושי ומרכזי בתפעול שוטף של העסק הממוצע. ואיזה עסק מסוגל להסתדר היום ללא מחשבים? כל זאת מתבטא בסוגי פלטפורמות שונים, אם זה פלטפורמות לתקשורת טלפוניה (כפי שהזכרנו) לתקשורת נתונים, לאחסון וגיבוי, לאבטחה ועוד.

מטכנולוגיה למחשוב ול"דיגיטל"

במבט היסטורי ורחב, עולם הטכנולוגיה עבר בהדרגה מ-low tech לעולם ההיי טק. לאחר התפתחות המכונות למיניהן, התפתח המחשוב שהיה בהתחלה אנלוגי אך בהמשך הפך כסטנדרט לדיגיטלי. מעבר להגדרה הטכנית של "דיגיטלי", היום משתמשים במונח זה באופן מיוחד גם בהתייחס לשיווק באינטרנט ובהמשך נרחיב גם על כך, כך שהייתה ועדיין ישנה כאן התפתחות מתמדת מבוססת חדשנות. תהליך זה פותח בפני עסקים הזדמנויות חדשות, לנצל בזריזות ובחוכמה את החידושים למיניהם.

פלטפורמה בענן

את עולם המחשוב והפלטפורמות השונות שבו הרחיב בבת אחת נושא "הענן". בעסקים היו זה שנים רבות רשתות מחשוב פנימיות, שאפשר לתאר כ"ענן" משאבים מרכזי שבו אפשר להשתמש. אך הופעת והבשלת רשת האינטרנט כפלטפורמת תקשורת בין-לאומית נגישה וזולה, אפשרה להציע "ענני" משאבים כאלה גם דרך האינטרנט. היום, כאשר מדברים על "ענן", מדברים בפועל בעיקר על "אינטרנט". ניתן לראות זאת כפלטפורמה האולטימטיבית, מאחר שהיא מספקת גמישות יוצאת דופן לגישה למשאבי מחשוב בכל היקף מבוקש ומכל מקום. הודות לכך יש היום לא מעט שירותי מחשוב לעסקים שניתן לשכור, אך בולטים ביותר הם שירותי מחשוב ענן ו"פלטפורמות" שונות בענן. ספק הענן הוא זה שמנהל את התשתיות מאחורי הקלעים ללקוחותיו וכל השימוש בכך פשוט ביותר. לא פלא לכן, שעסקים התעניינו מאוד באפשרות זו, יישמו אותה בהדרגה, והיום משתמשים בכך בהיקף רחב מאוד. אם בהתחלה הייתה השאלה המרכזית של אם שירותי ענן כדאיים, היא הוחלפה בשאלת היקף השימוש הכדאי. במצב הנוכחי, אין כמעט עסק שלא משתמש בשירותי ענן בהיקף מסוים. שירותי ענן כגון אלה שאנחנו מציעים בחברת GNS, מספקים יכולות מתקדמות מאוד, ולמעשה מספקים פלטפורמה לעסקים לחלק ניכר ממה שדרוש להם בשוטף, כל זאת בניהול עצמי נוח ביותר. לשם ההמחשה, הפלטפורמה שלנו מאפשרת להקים שרתים בתוך 60 שניות בלבד וגם לבצע בקלות אינטגרציה באמצעות ממשק API.

פלטפורמת הענן מנקודות מבט שונות

את השימוש במחשוב ענן כפלטפורמה מקובל לחלק לשלוש שכבות:

• SaaS – תוכנה כשרות או Software as a Service נחשבת לשכבה העליונה של שירותי הענן. אלה הן התוכנות השונות המוצעות כשירות ודוגמה פופולארית מאוד לכך מספקים שירותי גיבוי למיניהם.
• PaaS – פלטפורמה כשירות או Platform as a Service, נחשבת לשכבה הנמצאת מבחינה טכנית "מתחת" לשכבת ה-SaaS. כאן רואים למשל שירותים כגון בסיסי נתונים.
• IaaS – תשתית כשירות או Infrastructure as a Service היא שכבת הבסיס בשלושת השכבות. כאן מדובר על שכירת תשתיות כגון משאבי עיבוד או שרתים.

מנקודת מבט נוספת, הענן כפלטפורמה דיגיטלית יכול להיות מתואר גם לפי החלוקה הבאה:

• ענן ציבורי או Public Cloud – שהוא בפשטות כל שירותי הענן הזמינים לציבור באינטרנט.
• ענן פרטי או Private Cloud – שהם שירותי ענן לשימוש של עסק בודד.
• ענן היברידי או Hybrid Cloud – שהוא שילוב שני הסוגים הקודמים. כך העסק משתמש באופן שוטף בענן הפנימי. כאשר דרושים משאבים נוספים מעבר לכך, הם זמינים בשבילו בקלות מהענן הציבורי.
• ענן שיתופי או Community Cloud – שהוא ענן לשימוש משותף של כמה עסקים ביחד.

פלטפורמות לנוכחות באינטרנט

עוד זווית לנושא ה"פלטפורמות" בענן שהיא חשובה מאוד, מספק נושא הנוכחות באינטרנט ובעיקר השיווק במדיום זה. בנוכחות, הכוונה לנוכחות כלפי לקוחות פוטנציאליים וקיימים ולא רק שימוש טכני כזה או אחר בשירותי ענן. הדוגמה הפשוטה והבסיסית לכך, היא שימוש באתר אינטרנט לעסק – דבר שהוא שגרתי ונפוץ ביותר היום. אפשרות פופולארית נוספת היא נוכחות עסקים ברשתות חברתיות. אך כמובן ה"נוכחות" כשלעצמה חסרת חשיבות. הנקודה היא להשתמש בה למטרות בעלות חשיבות עסקית וכאן השיווק בולט ביותר. לצד שימוש באינטרנט למטרות כמו הנגשת מידע או מכירות דרך אתר מסחר, רואים פעילות ענפה מאוד של שיווק אינטרנטי. אתר העסק יכול לשמש למשל להנגשת מידע חיוני ללקוחות קיימים, אך גם למשיכת לקוחות חדשים באמצעות עמוד נחיתה. עמוד פייסבוק יכול לעודד לקוחות לאינטראקציה עם העסק, אך גם להיות פלטפורמה שיווקית מתוחכמת. ובכלל, יש באינטרנט היום מעין פלטפורמות משנה רבות ומגוונות, אשר מאפשרות מידות שונות של אינטראקציה עם הלקוחות ואופנים שונים להשיג זאת. פייסבוק היא דוגמה בולטת וכל עסק שחושב על שיווק באינטרנט צריך לפחות לשקול לקיים שם נוכחות מקצועית ומושקעת. יש גם לינקדאין הידועה כממוקדת בעיקר בעסקים ובאינטראקציה ביניהם (B2B – business to business). התמקדות זו משמעותית מאוד, מאחר שאנשים נוטים להתמקד באוסף קטן של פלטפורמות, ולכן שאלה בסיסית וחשובה מאוד היא היכן נמצאים הלקוחות שלנו.

עצם זה שיש פלטפורמה לא אומר בהכרח שהיא שימושית או שימושית לכם כעסק. פודקאסטים למשל הופיעו ופרחו בפופולאריות בעבר, בהמשך מעט נחלשו אולי, אך עדיין יש בהם פעילות נרחבת מאוד. אז האם כדאי לכם ליצור ולהפעיל פודקאסט? זו שאלה מורכבת, שהתשובה עליה צריכה להתקבל ממומחים לשיווק ולא מומחי טכנולוגיה. גם כאשר פורצת לקדמת הבמה פלטפורמה חדשה של רישות חברתי, כאינסטגרם או טיקטוק, צריך לבחון זאת היטב. ייתכן שזה יהיה רעיון טוב להיכנס לשם ובמיוחד לפני המתחרים שלכם. מצד שני, ייתכן שזה יהיה פשוט בזבוז משאבים.

וכמובן, אי אפשר בלי מנועי חיפוש, שהם פלטפורמה חשובה ביותר למשתמשי האינטרנט ולכן גם למשווקים באינטרנט. זה אומר בעיקר מנוע החיפוש של גוגל וגם מנוע החיפוש של יוטיוב (אשר שייכת הום לגוגל).

לסיכום

עסקים שידעו לעשות שימוש חכם באפשרויות שעומדות לפניהם מבחינת פלטפורמות דיגיטליות, הם העסקים שישרדו יותר מאחרים ואף יצליחו לצמוח.