הגנה מפני מתקפות (Anti-DDoS) DDoS

מהי מתקפת DDoS?

התקפת מניעת שירות nבוזרת או Distributed Denial of Service הוא סוג מתקפה וותיק על אתרי אינטרנט. המתקפה מתבטאת בכך, שהאתר לא יוכל לתת שרות לגולשים שמנסים לגשת אליו. במקרים קלים יותר, יהיו שיבושים ועיכובים חמורים, בסוגי השרות השונים שהוא אמור לתת – טעינת עמודים, ניגון סרטונים, הפעלת חנות ועוד.

איך נוצרת מתקפת DDOS?

מתקפת DDOS מכונה מניעת שירות מבוזרת (distributed), מאחר שהיא נוצרת על ידי הפעלת רשת מחשבים תוקפים ולא מחשב בודד. מתקפת דידוס מתרחשת בבת אחת והיא מבוססת על גל פניות לשרת המותקף, בהיקף שהוא אינו יכול לעמוד בו. התקפות DDOS עשויות גם להגדיל את היקף התעבורה שלהן, בתגובה להגדלת היקף התעבורה שזמין לשרת המתגונן. רשת המחשבים התוקפים עשויה להיווצר בדרכים שונות. שתי דוגמאות בולטות לכך, הן שכירת שירות תקיפה כזה או יצירת רשת תקיפה ("בוטנט") על ידי הדבקת מחשבים בנוזקה מיוחדת.

מתקפות DDoS נפוצות

מתקפות נפח – זה הוא סוג התקפה נפוץ במיוחד וקל יחסית למימוש. הרעיון בו, הוא פשוט להציף את ערוצי התקשורת אל האתר – למצות את נפח התעבורה האפשרי מולו. זאת, ממש כמו היקף רכבים מוגזם שגורם לפקק בכביש או מספר רב מדי של לקוחות, שמנסים להיכנס ביחד לחנות.

מתקפות אפליקציה – במתקפות מסוג זה, לא התקשורת היא המטרה אלא השרת שעליו פועל האתר. הגישה דומה לאדם שמגיע לחנות ומבקש את המוצר שנמצא במדף הכי רחוק וגבוה, באופן שגורם לטרחה המרבית לעובדים בחנות. בקשה מטרידה זו ודומות לה חוזרות ונשנות. כתוצאה מכך, גם אם היקף הגולשים לאתר נמוך, השרת שמפעיל אותו לא פנוי לטפל בהם (בגלל "הלקוח הנודניק").

מתקפות נגד פרוטוקולי תקשורת – אלה הן טכניקות התקפה יוצאות דופן, שמנצלות לרעה נקודות תורפה ידועות בפרוטוקולי תקשורת. התקפות בגישה כזו, מהוות למעשה רק חלק טכני אחד מתוך כמה, במסגרת התקפת DDoS נרחבת. הן נועדו לחזק את ההתקפה בכללותה.

מה ההבדל בין התקפת DoS להתקפת DDoS?

המילה Distributed במונח Distributed Denial of Service מתייחסת להתקפת מניעת שרות שמגיעה מאוסף גדול של מחשבים. כלומר, ממערך התקפה "מבוזר". זאת, בשונה מהתקפת DoS פשוטה, בה רק מחשב אחד מבצע את התקיפה.

כיצד ניתן להתגונן מפני התקפת DDoS?

רצוי להתחיל מהיערכות מראש – בניית תוכניות פעולה מתאימות, קביעת אחראים שיטפלו במקרים כאלה ותרגול התוכניות. היערכות ראשונית זו עשויה להיות בהמשך לסקר סיכונים במחשוב, שהוא בעצמו חלק מהליך ניהול סיכונים מסודר בעסק. בהמשך, יבוצע עדכון הנהלים ותוכניות הפעולה באופן תקופתי ובהתאם להתפתחויות שונות בשטח. זאת, כולל הסקת מסקנות מתקיפות כאלה המתרחשות כנגד העסק. אפשר ואפילו חשוב לקבל ניטור והתראה בזמן אמת, בעזרת כלי ניטור מתאימים. לשם כך, אין צורך ולא כדאי להסתפק בכלי הגנה כלליים כמו פיירוול. אלא יש כלי הגנה ייעודיים למתקפות DDOS, אשר גם מבצעים פעולות שונות באופן אוטומטי. למשל בדיקה אם התעבורה מגיעה ממשתמש אנושי, על ידי מבחן כגון CAPTCHA (המבחן המוכר לכל גולש ממוצע, שבו נדרשים לבחור אלמנטים גרפיים מסוימים בצילומים המוצגים לכם). פתרון נפוץ וחשוב נוסף הוא שימוש ב-CDN (או Content Delivery Network) – זו היא רשת שרתים המיועדת להקלה מבחינת עומסי פנייה. רשת CDN מסייעת גם במצב של מתקפת DDOS, בכך שכאשר שרת אחד מותקף, תכני האתר יסופקו אוטומטית משרתים אחרים ברשת. עדיין מתלבטים? אז תשמחו לשמוע שקל לנסותו, עם עלות נוחה של החל מ-$20 בלבד.

מהן דרכי ההתגוננות ממתקפת DDOS?

רצוי להתחיל מהיערכות מראש – בניית תוכניות פעולה מתאימות, קביעת אחראים שיטפלו במקרים כאלה ותרגול התוכניות. היערכות ראשונית זו עשויה להיות בהמשך לסקר סיכונים במחשוב, שהוא בעצמו חלק מהליך ניהול סיכונים מסודר בעסק. בהמשך, יבוצע עדכון הנהלים ותוכניות הפעולה באופן תקופתי ובהתאם להתפתחויות שונות בשטח. זאת, כולל הסקת מסקנות מתקיפות כאלה המתרחשות כנגד העסק. אפשר ואפילו חשוב לקבל ניטור והתראה בזמן אמת, בעזרת כלי ניטור מתאימים. לשם כך, אין צורך ולא כדאי להסתפק בכלי הגנה כלליים כמו פיירוול. אלא יש כלי הגנה ייעודיים למתקפות DDOS, אשר גם מבצעים פעולות שונות באופן אוטומטי. למשל בדיקה אם התעבורה מגיעה ממשתמש אנושי, על ידי מבחן כגון CAPTCHA (המבחן המוכר לכל גולש ממוצע, שבו נדרשים לבחור אלמנטים גרפיים מסוימים בצילומים המוצגים לכם). פתרון נפוץ וחשוב נוסף הוא שימוש ב-CDN (או Content Delivery Network) – זו היא רשת שרתים המיועדת להקלה מבחינת עומסי פנייה. רשת CDN מסייעת גם במצב של מתקפת DDOS, בכך שכאשר שרת אחד מותקף, תכני האתר יסופקו אוטומטית משרתים אחרים ברשת.