שרת לקוח

שרתים מהווים מערכת מורכבת ומתוחכמת אשר הבטחת תפקודה היעיל הוא אתגר מקצועי לא קטן. שירותי עזר לתחזוקת שרתים מסייעים לעסקים להוריד מכתפיהם משימה שוטפת זו, שהיא בכל זאת משימה חשובה.

כיצד תתמודדו עם דרישות מחשוב גוברות? כיצד תוכלו לעשות זאת היטב, גם אם העלייה בדרישות מגיעה בזמן לא צפוי מראש ובהיקף מפתיע? שימוש במודל שרת לקוח עשוי להיות התשובה לכך. מה זה אומר בפועל? כיצד הדבר משתלב בפעילות עסקית מסוגים שונים ובשימוש ברשתות מחשוב בעסקים?

מהו שרת לקוח?

בעולם המחשוב לא חסרים מונחים טכניים שהם לא מובנים לפרטי פרטיהם למשתמש העסקי הממוצע. אחד מהם הוא שרת לקוח, אם כי הרעיון הבסיסי מוכר: שרת מחשוב אשר מציע שירותים ללקוחות שונים בעסק. למעשה, מודל שרת לקוח משלים את התמונה מבחינת מה ששימושי בפועל לעסקים מבחינת תשתיות מחשוב. לצד מגוון שירותי מחשוב לעסקים וטכנולוגיות כגון שרתי VPS או Load Balancers, הוא חלק קלאסי וחשוב ביותר בתשתיות המחשוב. השרת הוא מחשב ייעודי למטרה זו. הלקוחות יכולים להיות מגוון סוגים של התקני קצה, כאשר דוגמאות נפוצות מספקים מחשבי PC, טאבלטים וסמארטפונים. השרתים מציעים שירותי מחשוב שונים. אתרי אינטרנט מדגימים זאת היטב – האתר מאוחסן על שרת ולקוחות שונים שהם הגולשים, פונים אליו ומקבלים ממנו את תכני האתר. גם דואר אלקטרוני מבוסס על מודל שרת לקוח. כדי לספק שירותים כאלה, שרת כולל פעמים רבות אלמנטים שונים שדרושים עבור המשימות המיוחדות שמוטלות עליו, כגון בסיס נתונים או חיבור לשרתים אחרים. כמו כן, כל הפעילות מבוססת כמובן על פרוטוקולי תקשורת מקובלים שמאפשרים למשל זיהוי מחשבים ושרתים ברשת באופן מדויק. בעזרת פרוטוקולים אלה מתבצעות שיחות פשוטות בין השרתים ללקוחות. לרוב, מדובר בבקשה ששולח הלקוח ותגובה שמגיב השרת.

מה ההבדלים בין צד שרת לצד לקוח?

"צד שרת" ו"צד לקוח" הם מונחים אשר לרוב מתייחסים לפעילות שמתרחשת בשרת או בלקוח. יש כאן בעצם שיתוף פעולה בתהליכים טכניים שהם פעמים רבות מורכבים למדי. הם כוללים את השרת ואת הלקוחות השונים כך שההפרדה בין שני ה"צדדים" כאשר מתארים את המתרחש משמעותית וחשובה. לשאלה מה ההבדל בין צד שרת וצד לקוח יש תשובות:

• הבדלים במפרט – השרתים עצמם לרוב יקרים יותר ומורכבים יותר מהלקוחות. רכיביהם השונים יהיו לרוב חזקים יותר, בכל הנוגע לעיבוד, אחסון וכמובן יכולות רישות. עם זאת, הצג, המקלדת והעכבר שלהם עשויים להיות פשוטים ביותר או אפילו לא להיות מחוברים קבוע. השרת עשוי להיות מחשב רגיל אך רב עוצמה, שהותאם בהמשך לשמש כשרת. הוא גם יכול להיות מוצר שתוכנן ויוצר מראש לשמש כשרת ואז יש גם פורמטים קומפקטיים מאוד של שרתים אלה.
• צרכי תקשורת שונים – שרת ולקוח יכולים להיות באופן תאורטי אפילו שני מחשבים אשר מחוברים בכבל רשת וזה הכל. בפועל, שרת עובד מול לקוחות מרובים במקביל כעניין שבשגרה. זו דרישת יסוד חשובה. לקוח עשוי לפעול מול שרתים מרובים במקביל.
• חלוקת העבודה – העבודה במודל שרת לקוח, כמו בכל סביבה ממוחשבת, מתבטאת בכמה היבטים מרכזיים: תקשורת, עיבוד מידע ואחסון מידע. היכן הם יבוצעו? לכאורה, התשובה היא בשרת ואכן השרת הוא זה שעושה את מרבית העבודה. אלא שניתן לבצע חלק מהעיבוד או שמירת המידע אצל הלקוחות והדבר פותח אפשרויות חשובות, למשל שמירת קוקיז של אתר אצל הגולש או הרצת קוד ג'אווה סקריפט בדפדפן שלו.

מהם היתרונות בשרת לקוח?

בתור טכנולוגיה שקיימת בשטח ונפוצה מאוד מזה שנים, ברור שיש למודל שרת לקוח יתרונות רבים. אלה כוללים בין השאר:

• גמישות – אפשרויות רבות באופן תכנון ויצירת הרשת, וגמישות בביצוע שינויים. יכולת עקרונית לגשת לשרת כזה מכל מקום בעולם, באמצעות האינטרנט.
• סקלאביליות – אפשרות של שינוי דינאמי של משאבי השרת עם Scaling אוטומטי, באופן ש"שקוף" למשתמשי ה"לקוח”. כך ניתן להתמודד עם מצבים של עלייה בדרישות מהשרתים, כולל בזינוקים מהירים. בעסקים חשוב כמובן להגיב לדרישות משתנות כאלה ביעילות מרבית. ייתכן שמצב כזה יתרחש סביב יוזמה ידועה מראש של העסק. למשל מבצע מיוחד אשר יביא לעלייה גדולה וזמנית בפניות לאתר העסק, אך עשויים להיות גם מצבים כאלה שאינם מתוכננים מראש וחשוב שתשתיות המחשוב שלכם תהיינה ערוכות להגיב לכך היטב.
• שליטה – שליטה מרבית במתרחש עבור מי שמנהלים את השרת, מאחר שכל המידע ופעולות עיבודו מרוכזים בו.
• אבטחה – משליטה זו נובעת גם היכולת להשיג רמת אבטחה אופטימאלית.

מה הם סוגי רשתות התקשורת?

ניתן לחבר מחשבים, שרתים וציוד מסוגים נוספים לרשתות תקשורת, בתצורות רבות ושונות למדי. מהן סוגי הרשתות הנפוצים?

• שרת לקוח – ראשית, ניתן להקים רשת עבור מימוש גישת שרת לקוח עליה דיברנו. ואכן, רשתות שרת לקוח הן סוג רשת נפוץ ביותר, בעסקים ובכלל.
• LAN – רשת מקומית מסוג Local Area Network. מונח זה מתייחס למעשה להיקף הרשת (אזור גאוגרפי מצומצם מאוד) ופחות למבנה שלה. הוא אופייני למימוש רשתות באופן פנימי בתוך עסקים. רשת פנימית כזו מספקת שירותים ללקוחות פנימיים בתוך העסק. היא עשויה להיות מחוברת גם "לעולם החיצוני" או שלא.
• WAN – רשת בהיקף רחב יותר, אזורי, מסוג Wide Area Network.
• P2P – רשת מסוג Peer to peer היא רשת שבה כל המכשירים שמחוברים לרשת “שווים". הכוונה לכך שאין חלוקה קבועה לשרתים בשונה מלקוחות, אלא כולם עשויים לתפקד כשרת או כלקוח. תודות לכך, משיגים גמישות ושרידות מרביות. זו היא גישה שונה מאוד מגישת הריכוזיות של שרת לקוח. למרות כל יתרונותיה, היא פחות נפוצה.

מהם החסרונות?

• דרישות ניהול ותחזוקה – לשרתים דרישות ניהול ותחזוקה ברמה גבוהה יותר ממחשבים אישיים או לפטופים. כך גם לגבי הרשת בכלל. מדובר באלמנטים במערך המחשוב אשר אמורים לתפקד ברציפות, תחת עומס גבוה וברמת זמינות מרבית. כדי לאפשר זאת, דרושה תחזוקה מקצועית מאוד, כולל ניטור איכותי ותגובה מהירה ויעילה מאוד למצבים חריגים.
• עלויות – כל זאת מתבטא גם בעלויות גבוהות יותר של ניהול ותחזוקה. החלפים יקרים יותר וכך גם כוח האדם המקצועי.
• ביצועים – כאשר השרתים מופעלים בצורה מקצועית וחכמה, הם יעמדו במשימה היטב. עם זאת, יש אתגר של ממש בכך. זאת, מאחר שהתקשורת עשויה להטיל במקרים מסוימים עומס גדול למדי, ביחס למשאבים הזמינים. שרת שלא ערוך לכך עשוי להפוך לצוואר בקבוק מסרבל עבור פעילות רשתות ולפגוע בפעילות העסקית השוטפת.
• אבטחה – גם בנושא זה שרת עשוי להיות מטופל היטב והכל יהיה בסדר, אך הדבר מציב אתגר לא קטן, במיוחד מאחר ששרתים הם מטרה אטרקטיבית למדי לתוקפים.

לסיכום

נראה שמודל שרת לקוח יישאר איתנו עוד זמן רב ומסיבות טובות. לעסקים אשר זקוקים לתשתיות מחשוב חזקות במיוחד,  גם מול צמיחה מהירה בפעילות, כדאי להשקיע בכיוון זה.