פרוטוקול תקשורת

פרוטוקול תקשורת הוא אחד מהכלים החשובים ביותר שמשמשים עסקים ובכלל, וניתן לפגוש אותם כמעט בכל מקום שבו יש צורך בהעברת מידע בין מערכות טכנולוגיות מסוגים שונים. אז מהו בעצם פרוטוקול התקשורת, אילו סוגים יש – ומה היתרונות והחסרונות שלו? הינה הפרטים.

מה זה פרוטוקול תקשורת?

פרוטוקול תקשורת הוא באופן בסיסי שיטה מוסכמת להעברת מידע בין מערכות טכנולוגיות שונות. הפרוטוקולים עוסקים בנושאים כגון מבנה מוסכם למידע שיועבר ברשת, באמצעות הגדרת יחידות התקשורת הבסיסיות (Packets). הם מגדירים דרכים מוסכמות לזיהוי ישויות שונות ברשת, "ערוצי האזנה" לתקשורת (פורטים), אופני התחלת התקשורת ואופני סיומה, אופנים לבדיקת תקינות המידע שהועבר, להתנהגות במקרים חריגים ועוד. בפועל, רשתות שונות כגון רשת האינטרנט או רשתות פנימיות בעסקים יכולות להשתמש במגוון פרוטוקולים למטרות שונות. בכך, הפרוטוקולים משלימים זה את זה, מרחיבים ומעשירים יכולות. כמו כן, יש התפתחות היסטורית מתמדת של הפרוטוקולים, באופן שמתאים אותם לדרישות משתנות, מתקן ליקויים שונים ואף יוצר פרוטוקולים חדשים בהתאם לצורך.

מה הם הסוגים של פרוטוקול תקשורת?

המטרה הבסיסית בהגדרת פרוטוקול תקשורת היא לסייע לתקשר בסביבה טכנולוגית מסוימת עבור מטרות ספציפיות. לכן, מאחר שיש לא מעט סביבות כאלה ומטרות עסקיות ואחרות, פותחו עם הזמן לא מעט פרוטוקולי תקשורת. בהדרגה, חלקם הפכו לסטנדרטיים וחלקם הפכו ליותר שוליים או אפילו נשכחו ואיבדו רלוונטיות. אלה כמה פרוטוקולים אשר בולטים כיום במיוחד:

• אינטרנט – פעילותה האינטנסיבית והמגוונת של רשת האינטרנט נשענת כצפוי גם היא על פרוטוקולי תקשורת מקובלים, עדכניים ונפוצים. בולט בהם במיוחד IP או Internet Protocol. פרוטוקול זה מזהה אלמנטים שונים שמחוברים לרשת (שרתים, מחשבים, מדפסות ועוד), באמצעות מה שמכונה כתובות IP. הוא התפתח עם השנים, בין השאר כדי לתת מענה לדרישות המשתנות, כגון צורך בהיקף הולך וגדל של כתובות IP. כך הגענו כיום לגרסה IPv6, אשר מיושמת בהיקף מתרחב, אך במקביל לגרסה הישנה והנפוצה יותר IPv4.
• TCP – בעבר, Internet Protocol היה כלול למעשה במסגרת Transmission Control Protocol, אך כיום שניהם פרוטוקולים נפרדים. למרות זאת, TCP עדיין בולט מאוד במסגרת התקשורת ברשת האינטרנט. בין השאר, הוא מתווך בין ה-Internet Protocol לבין אפליקציות שונות.
• FTP – העברת קבצים ברשתות מתבצעת במקרים רבים בעזרת הפרוטוקול הוותיק File Transfer Protocol. לפרוטוקול זה יש כיום גרסה משופרת, בטוחה יותר, בשם Secure File Transfer Protocol. באמצעות הצפנה, פרוטוקול זה מאפשר לבצע העברות קבצים רגישים למיניהם עם רמת אבטחה גבוהה מאוד, באופן שלא פוגע ביעילות התקשורת.
• HTTP – העברת תכנים מסוגים שונים עבור עמודי אתרים אשר כתובים ב-HTML, מבוצעת באמצעות Hypertext Transfer Protocol. צורתה המאובטחת של תקשורת זו מסתייעת בפרוטוקול האבטחהTransport Layer Security ופרוטוקול האבטחה הישן יותר Secure Socket Layer. במקרים כאלה, כתובת האתר תהיה HTTPS ואבטחתו תתואר פעמים רבות כ-SSL/TLS.
• UDP – פרוטוקול User Datagram Protocol מציג אופן פעולה מעט מיוחד – שידור המידע מבלי לדעת (או להמתין לידיעה), האם המידע התקבל או לא. זהו לכאורה חיסרון, אך בפועל יתרון חשוב, כאשר מדובר בשידור אודיו או וידאו. אלה מצבים שבהם מידע שלא הגיע ליעדו או הגיע משובש, אין טעם לשלוח שוב בצורה תקינה.

מה הם היתרונות בפרוטוקול תקשורת?

פרוטוקולי תקשורת טובים מספקים שורת יתרונות חשובים, בהם:

• שפה משותפת – לאחר שהסברנו מה זה פרוטוקול תקשורת, ברורים גם כמה יתרונות שלו. אחד מהם, הוא עצם הגדרת הדברים באופן רשמי וברור. כך יש "שפה משותפת" לכל גורם שרוצה לעבוד יחד, בעזרת פרוטוקול כזה. תודות לכך, פרוטוקולי תקשורת מאפשרים לציוד מחשוב מסוגים שונים כגון VPS (שרתים פרטיים וירטואליים) לתקשר באופן שוטף ומדויק.
• יעילות – כאשר מדברים על פרוטוקולי תקשורת בין מערכות טכנולוגיות, הדבר שונה מהותית משפה אנושית. בין מערכות כאלה, אין "שיחות חולין" סתמיות. אלא הכל מכוון לתקשורת תמציתית ויעילה ככל הניתן.
• עקביות – תודות לפרוטוקולי התקשורת, הדברים מתנהלים באופן עקבי גם במצבים יוצאי דופן. אם מידע מגיע משובש או שהתקשורת נקטעות מסיבה כזו או אחרת, פרוטוקולי תקשורת עשויים לאפשר טיפול ידוע מראש במצבים כאלה.
• תמיכה ביכולת לאבטח – כאשר יש להוסיף לכך גם אבטחה, Secure Shell (SSH) הוא דוגמה לפרוטוקול שמאפשר גם זאת.
• יכולת לבדוק היטב – האם התקשורת במערכת מסוימת תקינה? התשובה לכך תלויה בשאלה כיצד אתם מגדירים "תקינה"? תקינה ביחס למה? כאשר עובדים לפי פרוטוקולי תקשורת מוסכמים, ניתן גם לבחון את התקשורת, לזהות בה חריגות ולהגיב להן, בצורה טובה יותר. ואכן, שירותי NOC (או Network Operations Center) כוללים בין השאר ניטור פרוטוקולים כגון HTTP או SMTP ונוספים.

מה הם החסרונות?

פרוטוקולי תקשורת עשויים לסבול ממגוון מגבלות וחסרונות. למעשה, זהו חלק ממה שדחף עם השנים ליצירת פרוטוקולים חדשים וכן לפיתוח גרסאות משופרות לפרוטוקולים שונים. בין מגבלות או חסרונות אלה, ניתן לציין למשל את הבאים:

• איכות נמוכה – הדבר הראשון שרוצים לגבי תקשורת היא שהמידע יועבר במדויק ובמלואו. תקשורת באיכות נמוכה לא תהיה אמינה ועקבית מבחינה זו. אובדן המידע עשוי להיגרם ממגוון סיבות טכניות, כולל ברמה הפיזית, אבל פרוטוקול התקשורת עשוי לאזן זאת. כלומר, הוא עשוי לכלול אמצעים שונים אשר משפרים אמינות. ככל שהוא לא כולל אמצעים כאלה ניתן לראות במצב זה חיסרון, במיוחד ככל שהאמינות קריטית לשימוש הספציפי שעושים בפרוטוקול זה.
• איטיות – היבט חשוב נוסף, לעתים קריטי ממש, הוא מהירות התקשורת. מהירות זו מושפעת מגורמים רבים, אך באופן טבעי גם מפרוטוקול התקשורת אשר עלול להיות מסורבל יחסית.
• תלות בגורם המקבל – פרוטוקול התקשורת עשוי להיות כזה שבו הצד ששולח מידע תלוי מאוד בתגובות הגורמים אליהם הוא משדר את המידע הזה. במצבים מסוימים תלות כזו חיונית, בדומה למצב שבו שולחים מכתב רשום וחשוב לכם לדעת שהוא הגיע ליעדו. במקרים אחרים זה פחות חשוב ואז ההמתנה לאישור קבלה עשויה להיות מיותרת ואפילו מסרבלת שלא לצורך. כמו בכל עולם התקשורת, הדברים תלויים בנסיבות השימוש בשטח.
• היקף התמיכה – מי תומך בפרוטוקול התקשורת שבו מדובר? איזה ציוד תקשורת? אילו ספקים? ארגונים טכנולוגיים בינלאומיים? גופי תקינה? פרוטוקול תקשורת עשוי להיות גאוני, חדשני, סופר יעיל ומודרני ועוד שלל מחמאות נלהבות, אבל אם רק כמה חובבים שפיתחו אותו משתמשים בו ויודעים עליו, הדבר כמובן יגביל את האפשרויות.
• הטלת מגבלות שונות – פרוטוקולים מגדירים כיצד דברים יתבצעו. אחת ההשלכות לכך, מנקודת מבט אחרת, היא שהפרוטוקול גם מגביל את דרכי התקשורת באופנים שונים. הגבלה זו עשויה להיות חכמה, שימושית ונוחה. אך היא עשויה גם להטיל מגבלות, שבנסיבות מסוימות יחייבו הסתייעות בטכנולוגיה נוספת או בפרוטוקול אחר.

לסיכום

בשורה התחתונה, עולם התקשורת חייב לעבוד עם פרוטוקולי תקשורת. השימוש בפרוטוקולים אלה הוכיח את עצמו היטב לאורך השנים, וניתן להניח שהם יוסיפו להיות היבט חיוני ובולט ביותר של תשתיות המחשוב והתקשורת, בעסקים ובכלל.