מה זה DHCP?

עולם הרישות הוא עולם טכני מורכב במיוחד. כדי שהפעילות החשובה שלו תתנהל באופן תקין ויעיל, פועלות במסגרתו מגוון מערכות תשתית מקובלות ונפוצות, ויש שימוש בפרוטוקולי תקשורת ובסטנדרטים מוסכמים מסוגים שונים. אחד הפרוטוקולים הבולטים ביותר מבחינה זו הוא פרוטוקול DCHP. הינה כל מה שאתם צריכים לדעת כדי להכיר את הפרוטוקול ואת התועלת שלו.

ההגדרה של DHCP

Dynamic Host Configuration Protocol או DHCP הוצג ב-1993. זהו פרוטוקול תקשורת חשוב וליתר דיוק פרוטוקול ניהול רשת, לצד פרוטוקולים בולטים אחרים כמו FTP (או File Transfer Protocol). מטרתו הבסיסית היא פשוטה: שרת DHCP מקצה כתובות IP למחשבים והתקנים שונים ברשת. מדובר כמובן במודל שרת לקוח הידוע, וכל מחשב או מכשיר כזה נחשב לקוח.

כיצד התהליך עובד?

כדי להבהיר יותר לעומק מה זה DHCP, חשוב להבין את האופן שבו הוא מממש את מטרתו הראשית – הקצאת כתובות IP. הוא עושה זאת באמצעות תהליך אופייני:
• התקן מודיע על נוכחותו ברשת – ההתקן המתחבר לרשת משדר הודעת discovery לכל הרשת
• השרתים מציעים לו כתובות – כל שרתי ה-DHCP הקיימים ברשת מזהים את ההודעה ומגיבים באמצעות משלוח הצעה (offer) לכתובת IP
• ההתקן בוחר כתובת – ההתקן מגיב בהודעה על בחירתו (request). כל השרתים מזהים אותה ומתעדכנים בהתאם לגבי הכתובת שכרגע נתפסה ואילו כתובות IP עדיין פנויות
• הבחירה מאושרת סופית – גם השרת שהציע את הכתובת שנבחרה מקבל את ההודעה. הוא מגיב לכך בשליחת אישור (acknowledge) וכל מידע טכני נוסף שעשוי להידרש. כמו כן, הוא עשוי לכלול במידע זה הגדרה של תוקף הקצאת כתובת ה-IP (המכונה lease time). את התוקף יהיה אפשר להאריך בהמשך במידת הצורך.

השימושים העיקריים של DHCP

השימוש הראשי בשרת DHCP הוא טיפול מסודר ואוטומטי בהקצאת כתובות IP. מעבר להקצאה עצמה, יש לשרת עוד משימות ניהול שונות – הוא מחזיק ומנהל מאגר מידע על כתובות ה-IP הזמינות, על אלו שכבר הוקצו (על ידיו או על ידי שרתים אחרים ברשת), על תוקף ההקצאות, על פרטי הקונפיגורציה ועוד. שרת DHCP יכול גם להיות מעורב בהגדרת DNS (שרת Domain Name System).

היתרונות הבולטים של DHCP

פרוטוקול ושרתים מסוג DHCP מסייעים בכמה צורות:
• חיבור קל של התקנים שונים – צמצום העיסוק של משתמשי הקצה בנושאי רישות, שהם לא תמיד מתמצאים בהם. ככה גם מצמצמים סיבוכים טכניים עבורם וביצוע שגיאות
• אוטומציה – האוטומציה מצמצמת טעויות אנוש של טיפול ידני במשימות מהסוג הזה. האוטומציה חשובה במיוחד היכן שיש היקף גדול של התקנים לנהל, ובמקרים שבהם מתבצעות פעולות חיבור וניתוק בתדירות גבוהה (למשל ברשת WiFi ציבורית)
• סיוע למנהלי רשתות – הפחתת עומס העבודה על מנהלי הרשת וסיוע להם בשליטה מרכזית על ניהולה
• סקלאביליות – כאשר הרשתות מתרחבות, שיטות העזר האוטומטיות מסייעות לתת מענה מהיר ואיכותי

החשיבות של DHCP

עד כאן עסקנו בדברים ברמה טכנית למדי. אך מה זה DHCP מנקודת מבט יותר גבוהה ואסטרטגית? או במילים אחרות – מה חשיבותו?
• הסתגלות להתפתחויות המודרניות – חשיבות הפרוטוקולים מהסוג הזה גבוהה מאוד בימינו, לאור השימוש הנרחב ברשתות ובהתקנים שונים המתחברים אליהן. יש היום מבחר רחב של מכשירים ניידים וזמניים המתחברים לרשתות בסביבות עסקיות, פרטיות וציבוריות למיניהן, בעיקר סמארטפונים, טאבלטים ולפטופים. הדבר מתרחש גם בהשפעת שירותי הענן וזמינותם של שירותי מחשוב לעסקים כגון VPS או LAN בענן. העיקרון הוא שכל מכשיר שתומך בפרוטוקול הזה יוכל להתחבר באמצעותו לכל רשת זמינה
• צמצום הצורך לעסוק בתקלות ושגיאות – לגופים רבים המנהלים רשתות, ובמיוחד לעסקים, התפקוד היעיל שלהן חשוב מאוד. שרת DHCP הוא מענה אמין ומוביל בנושא, והוא מקדם פעילות חלקה יותר (שתורמת לפרודוקטיביות של העובדים) ושביעות רצון מצד משתמשי הרשת (שעשויים להיות לקוחות העסק)
• שימוש מיטבי במשאבים – כולל מאגר כתובות ה-IP הזמינות, מניעת התנגשויות עקב הקצאת אותה הכתובת לכמה התקנים, ומצבים שבהם התקן התנתק מהרשת אך כתובת ה-IP שהוקצתה לו נשארה תפוסה

לסיכום

DHCP הוא פרוטוקול ותיק ובשל מאוד שהוכיח את עצמו בשטח. הוא גם זכה לעדכונים שונים בהתאם להתפתחויות בעולם הרשתות, למשל סביב המעבר מרשתות Internet Protocol version 4 (IPv4) לרשתות IPv6. זהו בבירור אחד מהרכיבים המבוססים והמוצלחים ביותר של עולם הרישות המודרני.